כהן ואח' נ' כרמל אולפינים בע"מ ואח'

פסק דין (חלקי)

1.בתביעה זו התעוררה המחלוקת האם אירוע התאונה נשוא תביעה זו מהווה תאונת דרכים אם לאו, או במילים אחרות האם יש לדון בו על פי הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן – "חוק הפיצויים") או שמא על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

התובע עבד בשטחה של הנתבעת 1, אשר מבוטחת היתה, בעת האירוע, על ידי הנתבעת 2. הנתבעת 3, בהיותה חברת כ"א, שימשה כמעביד הישיר של התובע, והיתה מבוטחת, בעת האירוע, על ידי והנתבעת 4. הנתבעת 5 היא מבטחת הרכב מסוג מלגזה, אשר בהמשך יתואר אופן מעורבותו באירוע.

2.בישיבת קדם המשפט מיום 27/10/10 הוריתי כי נוכח המחלוקת בדבר סיווג התאונה כאמור, יפוצל הדיון באופן שתחילה תידון שאלת סיווג האירוע. בהתאם לכך, שמעתי ביום 2/3/11 את התובע ועדים נוספים לאירוע ולאחר מכן סיכמו הצדדים, לבקשתם, בכתב. ביום 3/5/11 הוגשו סיכומי התשובה האחרונים בתיק וכעת ניתן להכריע בסוגיה.

3.נסיבות המקרה הן כדלקמן:

ביום 27.3.06, במהלך עבודתו אצל הנתבעת 1, היה התובע שותף להנחה וסידור צינורות מתכת על גבי מעמדים מיוחדים להעמסת צינורות. בתחילת התהליך, הרימה מלגזה את הצינורות, התקרבה אל עבר המעמד כשהצינורות על זרועותיה, עד שהביאה את הצינורות במקביל לשלב במעמד עליו היה עליה להניחם. לאחר מכן, היטה המלגזן את זרועות המלגזה לעבר השלב במעמד, על מנת שהצינורות יחליקו בקלות מן המלגזה אל המעמד.

מספר צינורות לא גלשו מזרועות המלגזה אל המעמד ועל כן ניגשו התובע ואדם נוסף אל הצינורות, אחד מכל צד, והעבירו אותם ידנית אל השלב במעמד. בשלב זה, קרס המעמד והצינורות התגלגלו כשהם פוגעים בידו של התובע וגורמים לו לחבלה.

מעדויות העדים לאירוע, כולם ללא יוצא מן הכלל, עולה כי בעת התמוטטות המעמד, היתה המלגזה במצב נייח, מבלי שזרועות המלגזה זזו באופן כלשהו. נהג המלגזה היה עליה והיא היתה מונעת, אך כאמור, לא היתה במצב תזוזה כלשהו. הנהג המתין עד תום הפריקה, על מנת שיוכל לנסוע מן המקום.

באשר לפרק הזמן שחלף מן הרגע בו התחילו התובע וחברו לגלגל את הצינורות מהמלגזה אל עבר המעמד ועד לקריסת המעמד, טען התובע כי המדובר במספר שניות, בעוד נהג המלגזה טען כי הספיקו לגלגל צינור אחד קודם לצינור אשר גרם לקריסת המעמד. כך או כך, מעדויותיהם עולה כי המדובר בפרק זמן קצר ביותר אשר חלף מן הרגע שבו סיימה המלגזה לפרוק את הצינורות אל המעמד אל הרגע בו ניגשו התובע וחברו על מנת להעביר את הצינורות אשר לא גלשו באופן טבעי אל המעמד ועד לרגע שבו בעקבות הנחת אחד הצינורות על ידי התובע וחברו, קרס המעמד.

4.הצדדים הגישו סיכומיהם לעניין זה וכולם כאחד הסכימו כי כך התרחש האירוע.

עם זאת, הצדדים חלוקים בשאלה האם בנסיבות כאמור, מדובר בתאונת דרכים.

5.עמדת התובע

התובע טוען כי אין מדובר בתאונת דרכים. לטענתו, מדובר באירוע ולו שני חלקים נפרדים. בחלק הראשון היתה מעורבת המלגזה אשר הניחה את הצינורות על המעמד אולם חלק זה הסתיים והתאונה אירעה דווקא בחלקו השני של האירוע, אשר בו הועברו הצינורות בצורה ידנית מזרועות המלגזה אל המעמד, כשהמלגזה עצמה אינה פעילה בשלב זה ולכן אין מדובר בתאונת דרכים. התובע טוען כי לו היתה הנתבעת הרלוונטית מקבלת אחריות ומכירה בחבותה, לא היה כל צורך בניהול התיק ולפיכך, את הוצאות ההליך, ככל שייפסקו, יש להשית על הנתבעת האחרת ולא על התובע.

עמדת הנתבעות 1-2

הנתבעות 1-2 טוענות כי אין לחלק את האירוע לשני חלקים. לטענתן יש לראות באירוע כולו, קרי החל מהעברת הצינורות על ידי המלגזה ועד לקריסת המעמד, אירוע יחיד שהרי לולא עבודת המלגזה לא היה קורס המעמד. לשיטתן, פרק הזמן הקצר שחלף בין קריסת המעמד להעמסת הצינורות באמצעות המלגזה מוכיח קשר סיבתי בין שני השלבים אשר לא ניתן לנתק ביניהם. לטענת הנתבעות 1-2, המקרה הנדון הינו תאונת דרכים הן לאור העובדה שהמדובר ב"שימוש ברכב מנועי" מאחר שאירעה כאן "התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה" ולחילופין, מתקיימת כאן החזקה המרבה הקובעת כתאונת דרכים גם "מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי".

עמדת הנתבעות 3-4

הנתבעות 3-4 הצטרפו לטיעוני הנתבעות 1-2 בדבר קיומן של שתי החלופות כאמור. הן טענו כי היה שימוש בכח המכני במלגזה, כי קיים קשר סיבתי בין השימוש לבין התאונה וכי המלגזה לא שינתה את יעודה המקורי בעת המקרה. הנתבעות 3-4 הדגישו את פרק הזמן הקצר שחלף עד לקריסת המעמד, את הטיית זרועות המלגזה ולטענתן, את העובדה שכל שעשו התובע וחברו הוא לגלגל את הצינורות מהמלגזה לעבר המעמד.

עמדת הנתבעת 5

הנתבעת 5, טוענת כי מאחר שמדובר באירוע של פריקה וטעינה, אין הוא מהווה תאונת דרכים. לשיטתה, ההתערבות הידנית מנתקת את הקשר הסיבתי בין השימוש בכוח המכני של המלגזה לבין התאונה ולכן לא מתקיימת גם החזקה המרבה.

6.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הפסיקה שהביאו לפניי, הגעתי למסקנה כי אין מדובר בתאונת דרכים. אסביר מסקנתי.